בס"ד
רצה
הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להן תורה ומצוות.
אין
לשער ולתאר את גודל המתנות הנפלאות והיקרות שניתנו לנו מאת הבורא יתברך, מצוות
התורה.
כל
המצוות, יסודותן בעולמות העליונים ובשורשים רוחניים גבוהים. יש המון חכמה, עוצמה,
כוח, השפעה וכדו' בכל מצוה ומצוה.
הדבר
פשוט, שלנו כבני אדם אין יכולת להבין על בוריים את עומקם ומהותם של המצוות. ישנן
מצוות שלהן יש גם הסבר יותר פשוט, הסבר שמובן גם לשכל אנושי של אדם מן המניין, מצות
כגון כיבוד אם ואם, איסור לא תגזול ועוד ועוד.
אך ישנן מצוות שגם אם ננסה להעמיק את הידע וההבנה שלנו באותה מצוה, לא
נצליח להגיע להבנה מספקת.
מצוות
אלו נקראות בלשון התורה "חוקה", דהיינו, שמצוה זו מקיימים אנו בגלל
היותה חוק, הגם שאותו חוק לא מובן לנו.
מצאנו את
זאת בספר במדבר, כשהתורה עוסקת שם בפרשת חוקת במצות פרה אדומה, היא מתחילה את
הפרשה במילים: "זאת חוקת התורה", וכותב על כך רש"י (י"ט, ב'):
" לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה
המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה 'חקה' - גזירה היא מלפני ואין לך רשות
להרהר אחריה".
אף
שלמה המלך עליו השלום, החכם מכל אדם, לא הצליח להשיג את את כל עומקה של מצות פרה
אדומה, וכדבריו בספר קהלת (ז', כ"ג): "כל זה ניסיתי בחכמה, אמרתי אחכמה
והיא רחוקה ממני", ובמדרש מבואר שדברי שלמה המלך נסובים על מצוה פרה אדומה.
(מדרש רבה במדבר י"ט ג')
וכן
כתוב ב"ילקוט שמעוני": "אמר שלמה, על כל
התורה כולה עמדתי, ועל פרשה זו של פרה, כיון שהייתי מגיע בה הייתי דורש בה חוקר בה
ושואל בה, אמרתי 'אחכמה והיא רחוקה ממני'". (רמז תשנ"ט)
וכך
אומר ה"אור החיים" הקדוש: "בדרך רמז ירצה באומרו 'חוקת התורה', שאם
יקיימו מצוה זו על אף היותר חוקה לבא טעם, מעלה עליהם הכתוב כאילו קיימו כל התורה
אשר ציוה ה', כי קיום מצוה זו בלא טעם יעיד על הצדקת האמונה והסכמת הנפש לקיים כל
מצוות הבורא יתברך".
האמת
היא שכל התרי"ג מצוות, גם אלו שניתן להבין אותם בשכל אנושי, יש בהם עומקים
ושורשים כה גבוהים, שאותם לא ניתן להשיג. על כן כשניגשים לקיים מצוות, צריכים לדעת
שמתעסקים כאן עם עניינים גבוהים ועוצמתיים הרבה יותר ממה שאנו חושבים. זו הגישה
שצריכה להיות לנו בבואנו לקיים את כל המצוות.
