בס"ד
כוחה של
תפילה הפורים
המכתב
המפורסם על תפילה בפורים שתלו בעיר ליקווד
למען אחי ורעי תושבי עירי ליקוואד נרם יאירו לעולם.
באמת איני מן הראוי כלל וכלל, לבוא במכתב התעוררות לאנשים שהם טובים
ממני פעמים אין מספר, אבל לאות הכרת טוב לכל תושבי עיר לייקוואד שחיזקוני בעת דוחקי,
אמרתי ארוצה דברי אלה אליכם והרוצה להנות מזה יבוא ויהנה.
ידוע הוא לכל בענייני צדקה, שצריכים לבדוק את מי שמבקש שיתנו לו כסף
לצדקה, לראות אם הוא באמת נצרך לזה וכו', חוץ מפורים שאז הוא זמן שכל הפושט יד
נותנים לו, ואין בודקין אחריו כלל.
ואיתא בכמה ספרים שעניין זה של כל הפושט יד נותנין לו הולך על ענין
של התפילה, שכל מי שפושט יד בפורים ומבקש מהשם יתברך, נותנין לו שאלתו.
ואע"פ שהשם יתברך עונה בכל עתה וצוקה ו"בכל קוראינו
אליו", עם כל זה יודע שיש הרבה דברים שמעכבים את התפילה, הן כשחסר הכוונת הלב
והן כשהאדם הוא מלא בעונות ופגמים וכדו', וכשהוא מתפלל ורוצה שיתנו לו משמים את
בקשתו, אזי יכול להיות שלא יתנו לו את שאלתו, כי בודקין אחריו אם ראוי אם לא וכו',
אבל כשבא זמן הקדוש של פורים, אין בודקים אחריו, אלא כל הפושט יד ומבקש נותנין לו,
הכל תלוי בדבר אחד, אם פשט ידיו וביקש או לא.
ועיין בריש מסכת ערכין כמה דפין כמה מקומות שמתחיל התנא עם מילה
"כל" ולמדו שם בגמרא לאתויי מאי עיין שם. וגם לענייננו אפשר לומר
"כל" הפושט יד וכו', לאתויי כל אחד שיש צד שאדם כזה אין צריכין לענותו
מן השמים לפי מעשיו הרעים או סיבה אחרת, קמ"ל כל הפושט יד, ואין נפקא מינה
בזה כלל, מי שבא לפשוט יד – פושט, וכשפושט נותנים לו.
והנה עניין זה קצת ידוע הוא לכמה אנשים, אבל ראיתי שרוב אנשים שרואים
בו "א שיינא ווארט" (דבר תורה יפה) ורחוקים מקיום העצה. ועל זה באתי
לעורר קצת, כי לכל אחד יש לו דברים המעיקין לו ומצערים אותו, אשר באמת הכל מן
השמים, די שיסתכל למרום וישא עיניו לשמים. ועכשיו בא זמן גדול ויקר מאד, הוא
יום הפורים, שכל אחד יכול להקל משאו בגשמיות וברוחניות, וצריכים לנצל הזמן ביום
גדול כזה, שכל אחד יעורר את עצמו בכל ענייני התפילה, לבקש הרבה משם יתברך ככל אשר
עם לבבו.
ובעיני ראיתי תהילה לא-ל, זה כמה שנים הן אצל עצמי והן אצל אחרים,
שראו לאמץ את עצמם "או יס צו נוצען די צייט" ביום הפורים, ובקשו ממנו
יתברך, הן בחיזוק התפילה מהג' תפילות, והן באמירת תהילים והן בבקשה ממנו בלשונם, שקיבלו
בקשתם במשך זמן קצר אחר הפורים, ופה בעירנו נמצאים כמה וכמה אברכים שמעידים על
עצמם שתפילתם ביום הפורים עזרה להם מאד מאד.
ועם הקדמה זו, נהגו כמה אנשים בכמה מקומות וגם בליקוואד במשך השנים
האחרונות, שתיכף אחר המגילה בערב, לא מאריכים במסיבת מרעים וכדו', רק הולכים
לישון, וקמים בהשכמה קודם אור היום, איש איש כפי יכולתו, ועוסקים בתפילה, באמירת
תהילים וכוד', אחד המרבה ואחד הממעיט וממשיכם עוד אחר זה בלימוד תורה עד עת
התפילה, ואז עומדין להתפלל ומקיימין שאר מצוות היום בשמחה רבה.
וכל אלו שבילו יום הפורים באופן זה, העידו שראו תועלת גדולה באותו
עניין שהתפללו עליו, וגם עצם שמחתם בשמחת הפורים הייתה עד לאין לשער.
ומאחר שגם אני בתוך הרואים גודל ההתעלות בכל הפורים בהנהגה זו,
אע"פ שידוע הוא לכל, אמרתי לעורר את הרבים בזה, ומי שרוצה להנות מזה ירוויח
בעזרת השם.
