מדוע אין ייאוש בעולם כלל?

בס"ד

ידועים ומפורסמים דברי רבי נחמן מברסלב זצ"ל, שאין ייאוש בעולם כלל.

מדוע באמת אין יאוש בעולם כלל, וכי לא יתכן שאדם ינסה מאד להצליח בעניין מסויים, ומשלא יעלה הדבר בידו, יאוש יאחוז אותו?

התשובה היא שאדם לא נדרש אף פעם להצליח במשימות שמוטלות עליו. הקדוש ברוך הוא דורש מהאדם לרצות להשיג מטרות טובות, לנסות להשיג אותן ולהשתדל בכך, אך התוצאות, זה דבר שאינו ביד האדם להשיג, וכל תוצאה שתהיה, הרי מאמינים בני מאמינים אנחנו שהרי זו לטובה.

גם בעבודת השם יתברך, אפילו אם אדם נכשל פעמים רבות, תמיד יש לו את הזכות להשתדל שוב פעם להתחזק, וזכות זו קיימת אף אם האדם נכשל מאות ואלפי פעמים.

בכל פעם שאדם מתחזק מחדש, הרי הוא מתקן בכך את הנפילה שהייתה לו, והוא עושה בכך המון נחת רוח לקדוש ברוך הוא.

כשאדם חווה הרבה נפילות, מכיוון שעוד יותר קשה להתחזק מחדש, הרי ההתחזקות שלו עושה עוד יותר נחת בשמים, שהרי "לפום צערא (הצער – הקושי) – אגרא (השכר)".

אם כן, לא שייך שיהיה יאוש בעולם כלל, משום שלרצות ולהשתדל לפי היכולת, זה דבר שאינו בטל לעולם, זהו דבר שתמיד בידי האדם לעשות.

אחרי שנבין ונפנים את הדברים, נוכל גם אנו לחיות בעזרת השם חיים נפלאים, בלא להרגיש לעולם רגשות של ייאוש.

החורבן בנפש האדם

בס"ד

נמצאים אנו בימי בין המצרים, הימים שבין צום י"ז בתמוז לצום ט' באב. ימים אלו נקבעו על ידי חכמינו כימי אבל על חורבן בית המקדש, ורבים שואלים מה העניין להתאבל בזמנינו על מה שקרה לפני הרבה שנים?

התשובה לכך היא שאנו לא מתאבלים על מה שקרה פעם, אנו מתאבלים על מה שקורה איתנו היום, על החורבן שיש אצלנו בנפש בכל רגע. כל כך קשה לנו היום, אנשים סובלים מקשיים שונים, מחרדות, מיאוש, מדיכאון, מאי הצלחה במגוון תחומים, מחוסר סיפוק, מאי עמידה בניסיונות, ואלו שמנסים להתעלות בדרך התורה, לא מצליחים בדרך כלל להגיע להישגים אליהם הם שואפים.

מצב זה הוא אכן חורבן, ועל כך אנו דווים ומתאבלים.

השורש לכל הצרות הוא חורבן הבית, משום שמאז החורבן גילוי השכינה הופסק וירדנו בעקבות כך לשאול הגלות, ומכאן התחילו כל הצרות, ולכן אנו מבטאים את האבלות בצער על חורבן הבית, וזאת למרות שכאמור, האבלות היא בעצם על מצבנו הרוחני, המשתרע ומתגלגל עד הלום.

למרות מצבנו, בטחוננו חזק ואמונתנו איתנה, שמתוך הנפילה הגדולה תצמח התקומה, וכל הרשעה כעשן תכלה, וכל הצרות יעופו כחלום, משיח יבוא במהרה, ואיתו אור חדש ונפלא עלינו יזרח.