שמחה של מצוה

בס"ד

הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל הגיע לבית כלא בריטי לבקר אסירים יהודים זמן קצר קודם ביצוע גזר הדין שנגזר עליהם, גזר דין של מוות בתליה.

הוא הביא איתו תפילין, והאסירים כל כך התרגשו. הם ידעו שזו הפעם האחרונה בחיים שלהם שהם זוכים להניח תפילין. הם חיבקו את התפילין כשדמעות מציפות אותם, ולא רצו להפרד מהתפילין.

לימים הוזמן הצדיק רבי אריה לחגיגת בר מצוה שנערכה למספר נערים בגימנסיה בתל אביב, והוא סיפר לנערי הבר מצוה על המעמד המרגש שהיה בזמן הבאת התפילין לאסירים בכלא הבריטי.

ואז פנה הצדיק לנערים, וכה אמר להם: אתם חושבים שצריך לחכות ליום האחרון שבו זוכים להניח תפילין בשביל להתרגש ולשמוח במיוחד עם מצוה יקרה זו? ודאי שלא צריך, אתם שעכשיו מתחילים להניח תפילין, כבר מהיום הראשון תתרגשו מאד לקראת המצוה, ותקיימו אותה בשמחה ובהתלהבות.