בס"ד
בימים אלו, ימי בין המצרים, עלינו לחזק את הציפיה שלנו לביאת המשיח.
הרבה אנשים מכריזים שהם מחכים למשיח, אך האם להוציא כמה מילים מהפה שמחכים למשיח,
זה מספיק, האם בזאת כבר קונה האדם זכות לראות בביאת משיח צדקנו?
הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל אומר שאם אנו באמת רוצים לראות
את המשיח, עלינו לשאוף לביאתו בכל כוחות נפשנו, ולא רק להגיד שאנו מחכים לו.
תהליך הגאולה העתידה יהיה בדומה לתהליך הגאולה של יציאת מצרים,
וביציאת מצרים ידוע שמי שלא שאף באמת לצאת ממצרים, לא זכה לצאת משם. כמו כן יהיה
בגאולה העתידה, מי שטוב לי עם החיים שלו בעולם הזה, ולא כואב לו על הצער הגדול שיש
לשכינה הקדושה מכל העבירות והחילול השם שנעשה בעולם, ולכן אין לו רצון חזק שיבא
כבר המשיח, בכלל לא בטוח שהוא יוכל להיות ביחד עם הנגאלים.
ידועים דברי חז"ל שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה,
ומכאן נלמד שאם חס וחלילה לא מתאבלים על ירושלים, אזי גם לא זוכים לראות בשמחתה.
לא בכדי אחת השאלות ששואלים את האדם ביום הדין בעולם האמת היא האם ציפית לישועה.
העצה היא לנצל את הימים המיוחדים האלו שנקבעו על ידי חכמינו לימי
אבלות על החורבן, להתבונן בצער הגדול הרוחני שיש בעולם. לחשוב על כך שכל עבירה
שנעשית בעולם גורמת הרבה צער לקדוש ברוך הוא, ואם נחשוב כמה עבירות נעשות בכל רגע
על ידי היהודים, נבין מיד שמדובר על צער וכאב שאי אפשר בכלל לתאר. אם כן צריך
לצפות בציפיה עצומה לגאולה העתידה, ולעשות הכל כדי שהמשיח יבא כמה שיותר במהרה.
לב מי לא ימס על הצער הגדול שיש לאבא שבשמים, ולב מי לא יצפה שיבוא
כבר המשיח, ויאמר לצרותינו די, ומלאה הארץ דעה את ה', וכבוד השם עלייך יזרח.
